The Mystical Intentions (Kavanot) in Writing Sacred Texts
The following hebrew text outlines a highly detailed and complex process of writing sacred texts like the Mezuzah and Tefillin with deep Kabbalistic intentions. It is transcribed from the book מאיר עיני סופרים*. Each stroke of the pen is considered a spiritual act, aligning the physical and spiritual realms through the divine names and their corresponding attributes. This process is believed to not only ensure the physical sanctity of the text but also to channel divine protection and blessings into the life of the person who uses these sacred objects.
*Meir Eyenei Sofrim (first edition in 1862, in Lviv) is a book written by Rabbi Dovber Krassik, a disciple of the Rebbe Maharash (Rabbi Shmuel Schneersohn), that deals with the detailed laws of writing Torah scrolls, Tefillin, and Mezuzahs.The book is based on the rulings of the great halachic authorities, including those of the most recent poskim of his time, such as the Tzemach Tzedek and the Torahs Chesed. The book also includes several responses from the Netziv of Volozhin to the author and vice versa.
מאיר עיני סופרים סימן כ
קיצור מצות שימורים כוונות כתיבת סת”ם וגם קצת מספר משנת חסידים ומספר תורת השלמים בשם הרמ"ז
א
א
כשיהיה הקולמוס מתוקן לכתוב ישים ראשו בפיו ויגלגלה בריר הפה יאמר כשם שהריר זה טהור קודם צאתו מהפה כך יהיה קולמוס הזה טהור שיכתוב (ס"ת הקדוש או תפילין או מזוזה) ויכון ריר בגמטריא קדוש וכשיטבול הקולמוס בדיו יכוון בגמטריא אריאל והוא הנשפע מאור העליון מאור הבהיר המרומז בדיו שהוא שחור והוא היסוד דאבא הנקרא קולמוס וכותב עם הדיו שהוא אותיות יוד והוא היוד שבשם שהוא בחכמה בתוך היסוד דבינה
ב
צריך הכותב קודם שיתחיל לכתוב ואחר שהשלים לכוין בשם זה יֻ הֲֲ וֶ הִ (שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה) ומי שהוא בעל נפש שיכוין בכל שם ושם אשרי לו ואשרי חלקו. נקודותיו עולים אל אדני. והוא ניקוד של הויה עשירית מי' הויות שהיה כהן גדול מזכיר ביום הכיפורים כדברי ספר ברית מנוחה. זאת חוקת התורה בכוונות התקיעות [משנת חסידים]
ג
:צריך לכוין בכל תג ותג שנקרא זי"ן בשם המחשבה שעולה כמנין זין יוד נון גמטריא טפטפיה עיין לעיל ס"ו ס"ב סק"ג ד
ד
קודם הכתיבה צריך שיאמר ויהי נועם מתחלה ועד סופו ואח"כ יאמר אנא בכח כו' בכוונה גדולה ואח"כ יאמר ג' פעמים פסוק זה: לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים ואח"כ יאמר: פנה אלי וחנני תנה עזך לעבדך והושיעה לבן אמתך׃ סעפים שנאתי ותורתך אהבתי׃ תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית׃ מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון׃
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתעשה למען שמך הגדול פסתם שעולה כמנין תפילין ותדריכני באמתך ובסודות נפלאותיך ולגלות תעלומותיך בתפארת עוזך אשר בך ישראל מתפאר ופתחי סליחה תשלח מטובך לעבדך בן אמתך (פב"פ) ותשרה שכינתך במעשה ידי ותצליחני בכתיבתי זאת שאני כותב (ס"ת לשם קדושת ס"ת או תפילין לשם קדושת תפילין או מזוזה לשם קדושת מזוזה) שצויתני אתה ה' אלהינו ותצילני מטעות הכוונה ומטעות הכתיבה למען שמך ולמען קדושת (תורת משה או ארבע פרשיות התפליןאו שתי פרשיות המזוזה) ופסוקיהם ותיבותיהם ואותיותיהם ונקודותיהם וטעמיהם ושמותיהם ושמות הקדושים והטהורים והנוראים היוצאים מהם שתהא שעה זו שעת רצון שעת רחמים שעת הקשבה ושעת האזנה ואקראך ותענני אעתר לך ותעתר אלי ובטל ממני כל מחשבות רעות מסטרא אחרא אשר יעלו במחשבתי בשעת כתיבה ותיקון (הס"ת או התפילין או המזוזה) ועשה למען שמך הגדול קרע שטן בשכמל"ו אנס"ו
וכן יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו עשה למטן שמך הגדול והקדוש שהוא בעולם העשיה יוד הה וו הה ולמען שמך הגדול שהוא בעולם היצירה יוד הא ואו הא ולמען שמך הגדול שהוא בעולם הבריאה יוד הי ואו הי ולמען שמך הגדול והמרומם שהוא בעולם האצילות יוד הי ויו הי שתהיה תפלתי מקובלת לפניך כקרבן עולה ויורד ולא תהיה שום סיבה ומונע במלאכתי בעסקי במלאכת (ס"ת זו או תפילין האלו או מזוזה הזאת) בין מטעות הכוונה בין מטעות הכתיבה שלא להטעות אותי ולקטרג ולהשטין עלי לא כל קליפה וסטרא אחרא ולא כל כת דילהון שלא יהיה שום סיבה ומונע לבלבל מחשבותי ורעיוני ותשפיע עלי שפע מבריכה העליונה מעולם האצילות לעולם הבריאה ומעולם הבריאה לעולם היצירה ומעולם היצירה לעולם העשיה ומעולם העשיה לעולם הגלגלים ומשם תשפיע ניצוץ ממאורותיך הנוראים והמופלים על עבדך (פב"פ) שיהיה מבורך מרוב טובך הגדול ליחד שמך ולהגדיל גדולת מצותיך אשר צוית לעמך ישראל בקדושתך ברוך אתה שומע תפלה
ויכוין עוד בשם דַמוֹדַטיִרוֹן שמספרו יצר הטוב עם שבעה האותיות והוא נקוד הדלתי"ן בפתח ומ"ו וכן ר"ו בחולם וט"י בחיריק [משנת חסידים]. ויאמר ליחד קוב"ה ושכינתיה בדחילו ורחימא לחברא יה עם וה בשם כל ישראל ויכוין בזה היחוד יא יא ההה ויונ הההי
ה
.וגם שכותב גם בתפילין דר"ת אות אלף כצורת יוד יכוין גם בשל יוי
ו
.'צורת ההין שבשם הוי' ה' הראשונה יהי' לה כעין קוץ קטן מאוד ויוצא לחוץ למטה ברגל הוי"ו זעירא שבתוך הה
כוונת השם
מי שאין מכוין בשעת כתיבת הוי' לכוונה זו כתוב בזוהר דאין להם קדושת תפילין ואסור לברך עליהם מפני שנקרא ברכה לבטלה
יכתוב אות י ויעשה תחילה קוצא קדמאה ואח"כ קוצא תניינא ואח"כ קוצא תליתאה ובקוצא של י יכוין להכתר בשם אהיה ויכוין על עילות על כל העילות הקשור בו ומשםיושפע האור ויתלבש בגוף היו"ד וכן בבואו לכתוב ה' יכוין אל המשכות האור והתלבשות בה' וכן מה' לו' ומו' לה' אחרונה ובה' אחרונה הוא ישלים לבוש העליון. עוד צריך לכוין בי' שג' קוצין שבה הם כתר חכמה בינה שבחכמה והקוץ העליון רומז לאין סוף ב"ה וגם לכתר שבחכמה וגוף היו"ד אל החכמה וקוץ התחתון אל הבינה. עוד יכוין אל מילוי היו"ד שהוא וד ויכוין שכולל הן ששה קצוות ואות ד כללות המלכות גם יוד בגמטריא עשרים שהם י' ספירות מעילא לתתא וי' ספירות מתתא לעילא. ועוד יכוין בה ניקוד קבוץ יֻ [משנת חסידים]
ה רשאנה בבואו לכתוב ה' יעשה קודם י' יוכוין שאבא בא להתייחד עם אמא לתת בה מה שנעלם בתוכו שהם יד ויעשה קו העליון וימשוך אותו מהיו"ד מעט להורות שמהיו"ד היא מקבלת והיינו סוד ונהר יוצא מעדן וימשוך רגל הימין ויכוין שהוא ו' יוצא מבין אבא ואמא והו' כולל שש קצוות וגם הד' כן בהעלם כי גג העליון משמש לכאן ולכאן. הרגל האמצעי שבתוך הה' הוא תפארת ויסוד והב' קוין הם חסד נצח גבורה הוד. וצריך לעשות רגל אמצעית של ה' עב מעט להורות שני ווי'ן שהם תפארת ומלכות והג' קוין יוצאין מן הי' שבקרן זויות ובזה מקושר הה' עם היו"ד שלפניה ועם הו' שלאחריה הרי שלשה אותיות יהו כלולים יחד ויעשה לרגל האמצעי כעין קוץ קטן מאוד יוצא לחוץ למטה שהוא סוד המלכות שהיתה נקודה בסוף אות וי"ו בהיותו בבינה. ועוד יכוין בה נקוד חטף פתח הֲֲ [משנת חסידים]
ו יכוין שיאצא מאמא ויכוין בראשו ג' ראשונות כתר חכמה בינה ודעת עליון הנמשך מכח"ב ואלו הן המוחין שבראשו ובמשוך הו' קודם שיגיע לחצי יכוין בחסד גבורה תפארת שהם אל אלקים הוי' שהם זרועות וגוף ובמשוך הו' עוד יכוין אל נצח הוד יסוד שהם תרין שוקין ואמא והמלכות כוללת אותם בסוף ויכוין שי'ה' הם אבא ואמא והו' הוא בחינת עצמו והה' נוקבתו עמו שהם דו פרצופין וצריך לעשות לו קוץ קטן בראשו ועוד יכוין בה ניקוד סגול וֶ [משנת חסידים]
ה אחרונה צריך לכתוב מתחילה צורת ו ויכוין שהוא תפארת הבא לתת לשכינה מה שנעלם בתוכו ואח"כ לכתוב גג העליון ויכוין שהוא מדת אדני הניזונית מרגל ימין שהוא שם הוי' וברגל האמצעי יכוין יחוד שני שמות כאחד דהיינו יאהדונהי וכל זה היינו בעת תחילת הכתיבה ואח"כ יכתוב ויצייר עליו צורת ה' בשלימותה ויעבור הקולמוס על הי' ג"כ בשוה לשאר צורת הה' ויעשנה כשאר כל ההי"ן וכן עד"ז יעשה באות ה' שניה. עוד יכוין בה ניקוד חיריק הִ [משנת חסידים]
תחילה צריך שיכתוב תפילין של ראש ויתפרם לגמרי וישחירם ג"כ ואחר כל סדר זה יכתוב תפילין של יד ויתקנם ויתפרם לגמרי וישחירם
של ראש קדש
ב
א
בפ' קדש תצייר לפניך שם הוי' אחד בצורת עיינין כנזכר בתיקונים ותכוין בו כל זמן כתיבת פרשה זו והנקודות שלו יהי' כולו פתח
ב
בשעת הכתיבה יכוין בר"ת של הי' פסוקים שעולין במנין אדירירון שהוא יכניע לילית עם הכללית שלה שמספרם שוה והס"ת שלהם גימטריא אדון כל הארץ עם הכולל כי ע"י הנחת תפילין נעשה קוב"ה אדון כל הארץ ואותיות יה"ו שבפ' זו הן קס"ז כנגד שם אהי"ה במילוי יודי"ן שעולין קס"א ועם ששה אותיות המילוי גימטריא קס"ז
ג
א
בתפילין של ראש יכוין שיש בפרשה ראשונה י' פסוקים כנגד י' ספירות וכנגד אות י' פשוטה
ב
ויכוין כי כל הפסוקים של ד' פרשיות הם כמנין א"ל והוא שם אל היוצא משם ס"ג שהם ג' יודי"ן ואל"ף אחד כנזכר ברעיא מהימנא פ' פנחס רמ"ו ע"ב ושם אל הוא חסד אל כל היום וא"ל במילוי אלף למד גימטריא ה'ק'ף להורות שהתפילין אור המקיף
ג
ויכוין להמשיך ז' הויות של פ' ראשונה בג' הויות של פ' שלישית בסוד כללות חכמה בחסד. ניקודות השמות שבפ' זו לבד הכוללת שבכל שם המבואר בס"א סק"ב הוא פתח שהוא בחכמה וצריך לכוין בכל אזכרה שני אותיות משם אנא בכח עד סיום כ"א אזכרות שהם מ"ב אותיות וצריך שיחלק במחשבתו שם אהי"ה שהוא מספר האזכרות לכ"א ניצוצות ויכוין ניצוץ אחד מהם בכל אזכרה ויכוין לי' של הוי' פשוטה
ד
אצייר לפניך ד ' פרשיות תפילין של ראש וד' פרשיות של יד עם ראשי שטותיהם עפ"י נוסח מצת שמורים והתגין עפ"י נוסח האר"י זלה"ה ועם כוונותיהם עפ"י מצת שמורים בסדר נאה. התגין הנרשמים כאן צריכין להיות גדולים לבד התגין דשטנע"ז ג"ץ ובב"ח פי' דבתפילין כל אותיות שטנע"ז ג"ץ צריכין לטייגן תגיו גדולים ועס"ז ס"ג סק"ה אות א' בטעמים
קדש
* י *
רומזת על מוח חכמה דז"א
ע"ב (שם הוי' כולו במילוי יודי"ן) קס"א (שם אהיה במילוי יודי"ן )
‘שורה א
יוד * אלף * י
יתחיל מראש השורה
וידבר יהוה (כוונה כללית: פתח. כוונה פרטית:שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: אב, אות משם אהיה: א) אל משה לאמר קדש לי כל בכור פטר כל־רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה (כוונה כללית: פתח. כוונה פרטית:שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: גי, אות משם אהיה: ה) אתכם
‘שורה ב
הי * הי
מזה ולא יאכל חמץ (על ח' מימין ב' תגין ומשמאל ב' תגין לבד העוקץ ועל הץ' מימין ב' תגין ומשמאל ג' תגין) היום אתם יצאים בחדש האביב והיה כי יביאך יהוה (כוונה פרטית: פתח. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: תצ, אות משם אהיה: ה) אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת
‘שורה ג
יוד * ויו
בחדש הזה שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה (כוונה פרטית: פתח. כוונה כללית:שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: קר, אות משם אהיה: ה) מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה (כוונה פרטית: פתח. כוונה כללית:שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: עש, אות משם אהיה: ה) לי (על יו"ד ג' תגין לבד העוקץ וצריך ליזהר לעשותן דקות שלא יתקלקל צורת היו"ד ובמשנת חסידים איתא דעלל' של לי ד' תגין)
‘שורה ד
הי * הי
בצאתי ממצרים והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען (על הלמ"ד תגין ועל המ' מימין ב' תגין ומשמאל ב' תגין ועל העי"ן מימין תג א' ומשמאל ג' תגין) תהיה (על שני ההין בכל אחד ג' תגין לבד העוקץ) תורת (על כל ת' ג' תגין) יהוה (כוונה פרטית: פתח. כוונה כללית:שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: טנ, אות משם אהיה: ה) בפיך כי ביד חזקה הוצאך (על הה' ד' תגין לבד העוקץ ועל הא' מימין ב' תגין ומשמאל ב' תגין) יהוה (כוונה פרטית: פתח. כוונה כללית:שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: נג, אות משם אהיה: י) ממצרים ושמרת את־החקה הזאת למועדה (על הה' ד' תגין לבד העוקץ. עי' בשל יד בזה) מימים (על הם' סתומה ג' תגין) ימימה (על הה' ג' תגין לבד העוקץ)
צריך להניח ריוח כדי ג"פ אשר
כי יביאך
* ה *
בפ' ב' שהיא כי יביאך יכוין במספר ר"ת של הפסוקים שהם ששה ווי"ן שהם ו"ק שיוצאים מהבינה בסוד מי אל"ה כע"ב תעופינה והס"ת קט"ו שניהם ביחד קנ"א שם אהי"ה דההי"ן ואותיות יה"ו שבפ' זו קכ"ד שעם הכולל הם קכ"ה כנגד ק"כ צרופי אלהים וחמשה אותיות השורש להורות על בינה שדינין מתערין מינה. בפ' ב' יש ו' פסוקים כנגד אות ה"א במילוי אל"ף שהוא ששה ויכוין כי כל הפסוקים של ד' פרשיות הם כמנין א"ל והוא שם אל היוצא משם ס"ג שהם ג' יודין ואל"ף אחד ושם אל הוא חסד אל כל היום וא"ל במילוי אלף למד גימטריא הקף להורות שהתפילין הם אור המקיף ויכוין להמשיך ז' הויות של פ' ב' בד' הויות שבפ' רביעית בסוד כללית בינה בגבורות. נקודות האזכרות פ' זו לבד כוונה הכללית המבואר בס"א סק"ב הוא ציירי מפני שהוא בבינה ויכוין לה' של הוי' פשוטה. פ' זו רומזת על מוח בינה דז"א
ס"ג (שם הוי' הוא"ו במילוי אל"ף וההי"ן במילוי יודי"ן) קמ"ג (שם אהי"ה במילוי אלפי"ן)
‘שורה א
יוד * אלף
יתחיל מראש השורה
והיה כי יבאך (על ב' ג' תגין לבד העוקץ ועל הא' מימין ב' תגין ומשמאל ג' תגין ועל הך' ג' תגין) יהוה (כוונה פרטית: ציירי. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: די, אות משם אהיה: י) אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה (על הת' ב' תגין ועל הה' ג' תגין לבד העוקץ) לך והעברת כל פטר (על פ' ב' תגין ועל ר' ג' תגין ואינו בתיקון האר"י ז"ל רק בטור וב"ש) רחם ליהוה (כוונה פרטית: ציירי. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: כש, אות משם אהיה: י) וכל פטר (על הפ' ב' תגין ועל הט' מימין ב' תגין ומשמאל ג' תגין) שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים (על ה' ג' תגין ועל ז' ג' תגין ועל ם' ג' תגין) ליהוה (כוונה פרטית: ציירי. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: בט, אות משם אהיה: י)
‘שורה ב
הי * הא
וכל פטר(על הט' מימין ב' תגין ומשמאל ג' תגין) חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה והיה כי ישאלך (על הא' מימין ב' תגין ומשמאל ב' תגין על הך' ד' תגין) בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו
‘שורה ג
ואו * יוד
יהוה (כוונה פרטית: ציירי. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: רצ, אות משם אהיה: י) ממצרים מבית עבדים ויהי כי הקשה (על הה' ג' תגין ועל הק' ג' תגין ועל הה' ג' תגין לבד העוקצים) פרעה לשלחנו (על הח' ג' תגין לבד העוקץ) ויהרג (על הה' ג' תגין לבד העוקץ) יהוה (כוונה פרטית: ציירי. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: תג, אות משם אהיה: י) כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה (כוונה פרטית: ציירי. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: חק, אות משם אהיה: י) כל
‘שורה ד
הי * הא
פטר (על הפ' ב' תגין ועל הט' מימין ב' תגין ומשמאל ג' תגין) רחם (על הם' ג' תגין) הזכרים (על הר' ג' תגין ועל הם' ג' תגין ובמשנת חסידים ה' דהזכרים ג' תגין במקום ר' דהזכרים ואולי ט"ס הוא) וכל בכור בני אפדה והיה (על ב' ההי"ן ג' תגין חוץ מהעוקץ) לאות על ידכה (על ד' ג' תגין חוץ מהעוקץ ועל הכ' ג' תגין ועל ה' ג' תגין חוץ מהעוקץ) ולטוטפת (על ב' טתי"ן מימין ב' תגין ומשמאל ג' תגין ועל פ' ב' תגין ועל ת' ב' תגין ויש עושים כאריז"ל כל הה' תגין שעל הט' לצד שמאל) בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה (כוונה פרטית: ציירי. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: בט, אות משם אהיה: י) ממצרים
צריך להניח ריוח כדי ג"פ אשר בשל רש"י ובשל ר"ת עסי"ג ס"ב סק"ה
שמע
* ו *
בפ' ג' שהיא פ' שמע יכוין במספר הר"ת וס"ת של חמשה פסוקים דהיינו ו' דואהבת ך' דמאדך ו' דוהיו ך' דלבבך ו' דושננתם ך' דבקומך ו' דוקשרתם ך' דעיניך ו' דוכתבתם ך' דובשעריך שהיא כ"ו כמספר הוי' שהם חמשה הויות דחמשה חסדים ר"ת וס"ת של כל הששה פסוקים שהוא מספר דל"ת דאחד קשורה בעיטרא דחסד ואותיות יה"ו שבפ' זו הם במספר א"ל הוי' שהוא בכללות דז"א. בפ' ג' יש ו' פסוקים כנגד אות ו' של הוי'. ויכוין כי כל הפסוקים של ד' פרשיות הם כמין א"ל והוא שם אל היוצא משם ס"ג שהם ג' יודין ואל"ף אחד ושם א"ל הוא חסד אל כל היום ואל במילוי אלף למד גימטריא הקף להורות שהתפילין הם אור המקיף. נקודות אזכרות של פ' זו לבד כוונה הכללית המבואר בס"א סק"ב הוא סגול שהוא בעטרא דחסדים ויכוין לו' של הוי' פשוטה. פ' זו רומזת לעיטרא דחסדים של ז"א.
מ"ה (שם הוי' במילוי אלפי"ן) קנ"א (שם אהי"ה במילוי ההי"ן)
‘שורה א
יוד * אלף
יתחיל מראש השטה
שמע (על השי"ן מימין ב' תגין ובאמצע ב' תגין ומשמאל ג' תגין על העי"ן מימין ב' תגין ומשמאל ג' תגין) ישראל יהוה (כוונה פרטית: סגול. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: נע, אות משם אהיה: י) אלהינו יהוה (כוונה פרטית: סגול. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: יג, אות משם אהיה: י) אחד (על הד' ב' תגין חוץ מהעוקץ) ואהבת את יהוה (כוונה פרטית: סגול. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: לפ, אות משם אהיה: ה) אלהיך בכל לבבך ובכל
‘שורה ב
הא * הה
נפשך ובכל מאדך והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך ושננתם
‘שורה ג
ואו * יוד
לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך (על ק' ג' תגין חוץ מהעוקץ על מ' ב' תגין ובמשנת חסידים דעל מ' דבקומך ג' תגין) וקשרתם (על ק' ג' תגין חוץ מהעוקץ ועל שי"ן מימין ב' תגין ובאמצעי ב' תגין ובשמאלי ג' תגין)
‘שורה ד
הא * הה
לאות על־ידך והיו לטטפת (על ב' טתי"ן מימין ב' תגין ומשמאל ג' תגין על פ' ב' תגין ועל ת' תג א'.על ת' תג א' אינו בתיקון האר"י רק בב"ש וד"מ) בין עיניך וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך
ולענין להניח ריוח בשל רש"י ור"ת עסי"ג ס"ב סק"ה
והיה אם שמע
* ה *
בפ' ד' שהיא והי' אם שמע יש ט' פסוקים כנגד מילוי שם הוי' דההי"ן שהם ט' אותיות ואותיות יה"ו שבפ' זו הם קל"ה כי הנוקבא הנבנית משל הגבורה דעתה קל"ה. בפ' ד' יש ט' פסוקים כנגד ט' אותיות דשם ב"ן לרמוז שהיא המלכות המקבלת מע"ס שעליה שהם כח"ב חג"ת נה"י. ויכוין כי כל הפסוקים של ד' פרשיות הם כמנין א"ל והוא שם אל היוצא משם ס"ג שהם ג' יודי"ן ואל"ף אחד ושם אל הוא חסד אל כל היום וא"ל במילוי אלף למד בגימטריא הקף להורות שהתפילין הם אור המקיף. נקודות אזכרות של פ' זו לבד כוונה הכללית המבואר בס"א סק"ב הוא שו"א שהיא בעירא דגבורות ויכוין לה' אחרונה של הוי' פשוטה. פ' זו רומזת על עיטרא דגבורה דז"א.
ב"ן (שם הוי' במילוי ההי"ן) תרע"א (שם אדני במילוייו)
‘שורה א
יוד * אלף
וכמה ריוח יניח בראש השטה עי' בסי"ג ס"ב סק"ה
והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה (כוונה פרטית: שו"א. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: זק, אות משם אהיה: ה) אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ונתתי מטר ארצכם בעתו (על עי"ן מימין ב' תגין ומשמאל ג' תגין) יורה ומלקוש (על ק' תגין חוץ מהעוקץ) ואספת (על ה' מימין ב' תגין על פ' ג' תגין על ת' א' תג. על ת'א' תג אינו בתיקון האר"י רק ברמב"ם) דגנך (על ג' ג' תגין על ך' ג' תגין) ותירשך (על ך' ג' תגין) ויצהרך (על ך' ג' תגין)
‘שורה ב
הה * דלת
ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת השמרו לכם פן (על פ' ב' תגין) יפתה (על פ' ב' תגין על ת' ב' תגין) לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף יהוה (כוונה פרטית: שו"א. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: שק, אות משם אהיה: ה) בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את
‘שורה ג
וו * נון
יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה (על ט' מימין ב' תגין ומשמאל ב' תגין) אשר יהוה (כוונה פרטית: שו"א. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: וצ, אות משם אהיה: ה) נתן לכם ושמתם את־דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם (על ק' ג' תגין חוץ מהעוקץ על השי"ן מימין ב' תגין ובאמצעי ב' תגין ובשמאלי ג' תגין) אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת (על ב' טיתי"ם מימין ב' תגין ומשמאל ג' תגין על פ' ב' תגין ועל ת' תג א' ואינו בתיקון האר"י רק בב"ש וד"מ) בין עיניכם ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם
‘שורה ד
הה * יוד
בשבתך (על שי"ן מימין ב' תגין ובאמצעי ב' תגין ובשמאלו ג' תגין) בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך (על ק' ב' תגין לבד מהעוקץ על מ' ב' תגין) וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה (כוונה פרטית: שו"א. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: ית, אות משם אהיה: ה) לאבתיכם לתת להם כימי השמים (על שי"ן מימין ב' תגין ובאמצעי ב' תגין ובשמאלו ג' תגין) על הארץ (על ץ' מימין ג' תגין ומשמאל ג' תגין)
ולענין להניח ריוח בשל רש"י ור"ת עסי"ג ס"ב סק"ה
כוונת י"ב תפירות של ראש
יתחיל מצד שמאל ויכוין להקים סוכת דוד הנופלת ואח"כ כשישים הגיד בתוך המחט יכוין שהמחט הוא סוד אות ו של השם ואח"כ בכניסת החוט במחט יכוין באות י של השם ואח"כ בתפירה ראשונה שיכניס המחט בתוך התפילין יכוין באות ה ראשונה ובהוציאו המחט מצד אחר של התפילין יכוין באות ה אחרונה. והתפירה זו הראשונה היא בהוי' כסדרה. תפירה שני' היו"ד בציירי ושני ההי"ן בפתח וא"ו בשורק ונקרא בלשונינו מלופו"ם וּיֵהַהַ. תפירה שלישית היו"ד שו"א ושאר אותיותיו קמץ וָיְהָהָ. תפירה רביעית וא"ו שו"א יו"ד חירי"ק שני ההי"ן פתח וְיִהַהַ. תפירה חמישית וא"ו קמץ יו"ד חול"ם ה' חירק ה' קמץ וָיֹהִהָ. תפירה שישית וא"ו יו"ד חירי"ק שני ההי"ן שו"א וִיִהְהְ. תפירה שביעית כולו ציירי וֵיֵהֵהֵ. תפירה שמינית יו"ד חול"ם ושאר אותיות פתח וַיֹהַהַ. תפירה תשיעית וא"ו פתח יו"ד חול"ם ה' חירי"ק וה' ציירי וַיֹהִהֵ. תפירה עשירית וא"ו חול"ם יו"ד סגו"ל שני ההי"ן קמץ וֹיֶהָהָ. תפירה אחד עשר וא"ו שורוק יו"ד חול"ם ה' ה' קבוץ וּיֹהֻהֻ. תפירה שנים עשר כולו קמץ וָיָהָהָ
של יד קדש
תצייר לפניך שם הוי' אחד בצורת עיינין כנזכר בתיקונים ותכוין בו כל זמן כתיבת פרשה זו והנקודות שלו יהי' כולו פתח. יכוין שיש בפ' ראשונה שהיא קדש י' פסוקים כנגד י' ספירות וכנגד י' אות פשוטה ויכוין כי כל הפסוקים של ד' פרשיות הם כמנין א"ל והוא שם אל היוצא משם אהיה דיודין שהם ג"כ ג' יודין ואלף ושם אל הוא חסד אל כל היום ואל במילוי אלף למד בגימטריא הקף להורות שהתפילין הם אור המקיף. יכוין בר"ת של הי' פסוקים שעולים כמנין אדירירון שהוא יכניע לילית עם הכללית שלה שמספרם שוה והס"ת שלהם גי' אדון כל ,הארץ עם הכולל כי ע"י הנחת תפילין נעשה קב"ה אדון כל הארץ ואותיות יה"ו שבפ' זו קס"ז כנגד שם אהיה במילוי יודי"ן שעולים קס"א ועם ששה אותיות המילוי גי' קס"ז ויכוין להמשיך ז' הויות שבפ' זו בג' הויות של פ' שלישית בסוד כללית חכמה בחסד. פ' קדש רומזת למוח החכמה דנוקבא דז"א .
מ"ב אותיות דפשוט ומילוי ומילוי דמילוי דשם הוי' (דע"ב שהוא במילוי יודי"ן) יוד דפשוט קס"א (שם אהי"ה במילוי יודי"ן) ס"ג (שם הוי' הוא"ו במילוי אלל"ף וההי"ן במילוי יודי"ן) אלף מלאה דקס"א ואחריה יו"ד מלאה דס"ג ואחריה הא' מלאה דקס"א ואחריה הא' מלאה דס"ג ובסדר הזה משלב והולך עד גמרו אותו.
קדש
‘שורה א
יהוה יו * יאל
יתחיל מראש השטה
וידבר יהוה (כוונה כללית: פתח. כוונה פרטית:שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: אב, אות משם אהיה: א) אל משה לאמר קדש לי כל בכור פטר כל־רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא ויאמר משה אל העם זכור
‘שורה ב
דהיו יו * פיו
את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה (כוונה כללית: פתח. כוונה פרטית:שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: גי, אות משם אהיה: ה) אתכם מזה ולא יאכל חמץ (על ח' מימין ב' תגין ומשמאל ב' תגין לבד העוקץ ועל הץ' מימין ב' תגין ומשמאל ג' תגין) היום אתם יצאים
‘שורה ג
הי יודו * דהי
בחדש האביב והיה כי יביאך יהוה (כוונה פרטית: פתח. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: תצ, אות משם אהיה: ה) אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ
‘שורה ד
יוד לתה * היי
זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה (כוונה פרטית: פתח. כוונה כללית:שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: קר, אות משם אהיה: ה) מצות יאכל
‘שורה ה
ייו דוי * ודו
את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה
‘שורה ו
ויו דיו * אוה
יהוה (כוונה פרטית: פתח. כוונה כללית:שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: עש, אות משם אהיה: ה) לי (על יו"ד ג' תגין לבד העוקץ וצריך ליזהר לעשותן דקות שלא יתקלקל צורת היו"ד ובמשנת חסידים איתא דעלל' של לי ד' תגין) בצאתי ממצרים והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען (על הלמ"ד תגין ועל המ' מימין ב' תגין ומשמאל ב' תגין ועל העי"ן מימין תג א' ומשמאל ג' תגין) תהיה (על שני ההין בכל אחד ג' תגין לבד העוקץ) תורת (על כל ת' ג' תגין) יהוה (כוונה פרטית: פתח. כוונה כללית:שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: טנ, אות משם אהיה: ה) בפיך כי ביד חזקה הוצאך (על הה' ד' תגין לבד העוקץ ועל הא' מימין ב' תגין ומשמאל ב' תגין)
‘שורה ז
והי יוד * יהי
יהוה (כוונה פרטית: פתח. כוונה כללית:שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: נג, אות משם אהיה: י) ממצרים ושמרת את החקה הזאת *למועדה (על הה' ד' תגין לבד העוקץ. עי' בשל יד בזה) מימים (על הם' סתומה ג' תגין) ימימה (על הה' ג' תגין לבד העוקץ). *ויכוין בו' דלמועדה לו' ימים בשבוע שחייב אדם בתפילין וכנגד ששה מועדים שפטור ואלו הם פסח עצרת ר"ה יוה"כ סוכות שמיני עצרת [משנת חסידים]
צריך להניח ריוח כדי ט' אותיות שהוא ג"פ אשר
כי יביאך
* ה *
בפ' ב' שהיא כי יביאך יכוין במספר ר"ת של הפסוקים שהם ששה ווי"ן שהם ו"ק שיוצאים מהבינה בסוד מי אל"ה כע"ב תעופינה והס"ת קט"ו שניהם ביחד קנ"א שם אהי"ה דההי"ן ואותיות יה"ו שבפ' זו קכ"ד שעם הכולל הם קכ"ה כנגד ק"כ צרופי אלהים וחמשה אותיות השורש להורות על בינה שדינין מתערין מינה. בפ' ב' יש ו' פסוקים כנגד אות ה"א במילוי אל"ף שהוא ששה ויכוין כי כל הפסוקים של ד' פרשיות הם כמנין א"ל והוא שם אל היוצא משם ס"ג שהם ג' יודין ואל"ף אחד ושם אל הוא חסד אל כל היום וא"ל במילוי אלף למד גימטריא הקף להורות שהתפילין הם אור המקיף ויכוין להמשיך ז' הויות של פ' ב' בד' הויות שבפ' רביעית בסוד כללית בינה בגבורות. נקודות האזכרות פ' זו לבד כוונה הכללית המבואר בס"א סק"ב הוא ציירי מפני שהוא בבינה ויכוין לה' של הוי' פשוטה. פ' זו רומזת על מוח בינה נוקבא דז"א.
מ"ב אותיות דפשוט ומילוי ומילוי דמילוי דס"ג (שם הוי' הוא"ו במילוי אל"ף וההי"ן במילוי יודי"ן) ה' דפשוט קמ"ג (שם אהי"ה במילוי אלפי"ן) מ"ה (שם הוי' במילוי אלפין) אל"ף מלאה דקמ"ג ואחריה יו"ד מלאה דמ"ה ואחריה ה"א מלאה דקמ"ג ואחריה ה' מלאה דמ"ה ובסדר הזה משלב והולך עד גמרו אותו
‘שורה א
יהוה יו * האל
יתחיל מראש השטה
והיה כי יבאך (על ב' ג' תגין לבד העוקץ ועל הא' מימין ב' תגין ומשמאל ג' תגין ועל הך' ג' תגין) יהוה (כוונה פרטית: ציירי. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: די, אות משם אהיה: י) אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה (על הת' ב' תגין ועל הה' ג' תגין לבד העוקץ) לך והעברת כל פטר (על פ' ב' תגין ועל ר' ג' תגין ואינו בתיקון האר"י ז"ל רק בטור וב"ש)
‘שורה ב
דהי ואו * פיו
רחם ליהוה (כוונה פרטית: ציירי. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: כש, אות משם אהיה: י) וכל פטר (על הפ' ב' תגין ועל הט' מימין ב' תגין ומשמאל ג' תגין) שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים (על ה' ג' תגין ועל ז' ג' תגין ועל ם' ג' תגין) ליהוה (כוונה פרטית: ציירי. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: בט, אות משם אהיה: י) וכל פטר(על הט' מימין ב' תגין ומשמאל ג' תגין) חמר תפדה בשה
‘שורה ג
הי יודו * דהא
ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה והיה כי ישאלך (על הא' מימין ב' תגין ומשמאל ב' תגין על הך' ד' תגין) בנך מחר לאמר מה
‘שורה ד
אוד לתה * האי
זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה (כוונה פרטית: ציירי. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: רצ, אות משם אהיה: י) ממצרים מבית עבדים ויהי כי הקשה (על הה' ג' תגין ועל הק' ג' תגין ועל הה' ג' תגין לבד העוקצים) פרעה
‘שורה ה
ייו דוא * ודו
לשלחנו (על הח' ג' תגין לבד העוקץ) ויהרג (על הה' ג' תגין לבד העוקץ) יהוה (כוונה פרטית: ציירי. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: תג, אות משם אהיה: י) כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח
‘שורה ו
ואל פוא * אוה
ליהוה (כוונה פרטית: ציירי. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: חק, אות משם אהיה: י) כל פטר (על הפ' ב' תגין ועל הט' מימין ב' תגין ומשמאל ג' תגין) רחם (על הם' ג' תגין) הזכרים (על הר' ג' תגין ועל הם' ג' תגין ובמשנת חסידים ה' דהזכרים ג' תגין במקום ר' דהזכרים ואולי ט"ס הוא) וכל בכור בני אפדה והיה (על ב' ההי"ן ג' תגין חוץ מהעוקץ) לאות על ידכה (על ד' ג' תגין חוץ מהעוקץ ועל הכ' ג' תגין ועל ה' ג' תגין חוץ מהעוקץ) ולטוטפת (על ב' טתי"ן מימין ב' תגין ומשמאל ג' תגין ועל פ' ב' תגין ועל ת' ב' תגין ויש עושים כאריז"ל כל הה' תגין שעל הט' לצד שמאל) בין
‘שורה ז
והי יוד * אהא
עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה (כוונה פרטית: ציירי. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: בט, אות משם אהיה: י) ממצרים
ולענין להניח ריוח בשל רש"י ובשל ר"ת עסי"ג ס"ב סק"ה
שמע
* ו *
בפ' ג' שהיא פ' שמע יכוין במספר הר"ת וס"ת של חמשה פסוקים דהיינו ו' דואהבת ך' דמאדך ו' דוהיו ך' דלבבך ו' דושננתם ך' דבקומך ו' דוקשרתם ך' דעיניך ו' דוכתבתם ך' דובשעריך שהיא כ"ו כמספר הוי' שהם חמשה הויות דחמשה חסדים ר"ת וס"ת של כל הששה פסוקים שהוא מספר דל"ת דאחד קשורה בעיטרא דחסד ואותיות יה"ו שבפ' זו הם במספר א"ל הוי' שהוא בכללות דז"א. בפ' ג' יש ו' פסוקים כנגד אות ו' של הוי'. ויכוין כי כל הפסוקים של ד' פרשיות הם כמין א"ל והוא שם אל היוצא משם ס"ג שהם ג' יודין ואל"ף אחד ושם א"ל הוא חסד אל כל היום ואל במילוי אלף למד גימטריא הקף להורות שהתפילין הם אור המקיף. נקודות אזכרות של פ' זו לבד כוונה הכללית המבואר בס"א סק"ב הוא סגול שהוא בעטרא דחסדים ויכוין לו' של הוי' פשוטה. פ' זו רומזת לעיטרא של חסדים של דעת הנוקבא דז"א.
ו' דפשוט קנ"א (שם אהי"ה במילוי ההי"ן) ב"ן (שם הוי' במילוי ההי"ן) אל"ף מלאה דקנ"א ואחריה מ"ה אותיות (דפשוט ומילוי ומילוי דמילוי) דמ"ה (שם הוי' במילוי אלפי"ן)יו"ד מלאה דב"ן ואחריה ה"ה מלאה דקנ"א (שם אהי"ה במילוי ההי"ן) ואחריה ה' מלאה דב"ן ובסדר הזה תשלב והולך עד גמרו אותו
‘שורה א
יהוה וי * ואל
יתחיל מראש השטה
שמע (על השי"ן מימין ב' תגין ובאמצע ב' תגין ומשמאל ג' תגין על העי"ן מימין ב' תגין ומשמאל ג' תגין) ישראל יהוה (כוונה פרטית: סגול. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: נע, אות משם אהיה: י) אלהינו יהוה (כוונה פרטית: סגול. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: יג, אות משם אהיה: י) אחד (על הד' ב' תגין חוץ מהעוקץ) ואהבת
‘שורה ב
דהא ואו * פיו
את יהוה (כוונה פרטית: סגול. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: לפ, אות משם אהיה: ה) אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל
‘שורה ג
הא יודו * דהה
מאדך והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך
‘שורה ד
אוד לתה * ההי
היום על לבבך ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך
‘שורה ה
אאל פוא * ודו
בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך (על ק' ג' תגין חוץ מהעוקץ על מ' ב' תגין ובמשנת חסידים דעל מ' דבקומך ג' תגין) וקשרתם (על ק' ג' תגין חוץ מהעוקץ ועל שי"ן מימין ב' תגין ובאמצעי ב' תגין ובשמאלי ג' תגין) ויכוין בג' תגין שעל הק' של וקשרתם למאה ברכות שחייב לברך בכל יום להנצל מצ"ח קללות וכל חלי וכל מכה הרי מאה
‘שורה ו
ואל פוא * והה
לאות על־ידך והיו לטטפת (על ב' טתי"ן מימין ב' תגין ומשמאל ג' תגין על פ' ב' תגין ועל ת' תג א'.על ת' תג א' אינו בתיקון האר"י רק בב"ש וד"מ) בין עיניך וכתבתם על
‘שורה ז
והא אלף * הה
מזזות ביתך ובשעריך
ולענין להניח ריוח בשל רש"י ור"ת עסי"ג ס"ב סק"ה
והיה אם שמע
* ה *
בפ' ד' שהיא והי' אם שמע יש ט' פסוקים כנגד מילוי שם הוי' דההי"ן שהם ט' אותיות ואותיות יה"ו שבפ' זו הם קל"ה כי הנוקבא הנבנית משל הגבורה דעתה קל"ה. בפ' ד' יש ט' פסוקים כנגד ט' אותיות דשם ב"ן לרמוז שהיא המלכות המקבלת מע"ס שעליה שהם כח"ב חג"ת נה"י. ויכוין כי כל הפסוקים של ד' פרשיות הם כמנין א"ל והוא שם אל היוצא משם ס"ג שהם ג' יודי"ן ואל"ף אחד ושם אל הוא חסד אל כל היום וא"ל במילוי אלף למד בגימטריא הקף להורות שהתפילין הם אור המקיף. נקודות אזכרות של פ' זו לבד כוונה הכללית המבואר בס"א סק"ב הוא שו"א שהיא בעירא דגבורות ויכוין לה' אחרונה של הוי' פשוטה. פ' והי' אם שמע רומזת לעיטרא דגבורות של דעת הנוקבא דז"א.
ס"ג (שם הוי' הוא"ו במילוי אל"ף וההי"ן במילוי יודי"ן) קס"א (שם אהיה במילוי יודי"ן) מ"ה (שם הוי' במילוי אלפין) תרע"א (שם אדני במילוייו) ה'(אחרונה דפשוט) תרע"א (שם אדני במילוייו) וה' (פשוט גם באחרונה)
‘שורה א
יוד היו * הא
וכמה ריוח יניח בראש השטה עי' בסי"ג ס"ב סק"ה
והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה (כוונה פרטית: שו"א. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: זק, אות משם אהיה: ה) אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם
‘שורה ב
או הי אל * לף
ובכל נפשכם ונתתי מטר ארצכם בעתו (על עי"ן מימין ב' תגין ומשמאל ג' תגין) יורה ומלקוש (על ק' תגין חוץ מהעוקץ) ואספת (על ה' מימין ב' תגין על פ' ג' תגין על ת' א' תג. על ת'א' תג אינו בתיקון האר"י רק ברמב"ם) דגנך (על ג' ג' תגין על ך' ג' תגין) ותירשך (על ך' ג' תגין) ויצהרך (על ך' ג' תגין) ונתתי עשב בשדך לבהמתך
‘שורה ג
פהי יוד * דל
ואכלת ושבעת השמרו לכם פן (על פ' ב' תגין) יפתה (על פ' ב' תגין על ת' ב' תגין) לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף
‘שורה ד
היי ודה * תנ
יהוה (כוונה פרטית: שו"א. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: שק, אות משם אהיה: ה) בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה (על ט' מימין ב' תגין ומשמאל ב' תגין)
‘שורה ה
אוא והא * ון
אשר יהוה (כוונה פרטית: שו"א. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: וצ, אות משם אהיה: ה) נתן לכם ושמתם את־דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם (על ק' ג' תגין חוץ מהעוקץ על השי"ן מימין ב' תגין ובאמצעי ב' תגין ובשמאלי ג' תגין) אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת (על ב' טיתי"ם מימין ב' תגין ומשמאל ג' תגין על פ' ב' תגין ועל ת' תג א' ואינו בתיקון האר"י רק בב"ש וד"מ)
‘שורה ו
אלף דלת * יו
בין עיניכם ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך (על שי"ן מימין ב' תגין ובאמצעי ב' תגין ובשמאלו ג' תגין) בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך (על ק' ב' תגין לבד מהעוקץ על מ' ב' תגין) וכתבתם על מזוזות
‘שורה ז
נון יוד * דה
ביתך ובשעריך למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה (כוונה פרטית: שו"א. כוונה כללית: שורוק תחת היו"ד ושו"א פת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחירק תחת הה' השניה, אותיות משם מ"ב: ית, אות משם אהיה: ה) לאבתיכם לתת להם כימי השמים (על שי"ן מימין ב' תגין ובאמצעי ב' תגין ובשמאלו ג' תגין) על הארץ (על ץ' מימין ג' תגין ומשמאל ג' תגין)
ולענין להניח ריוח בשל רש"י ור"ת עסי"ג ס"ב סק"ה
כוונות מזוזה
[משנת סופרים]
א
יכוין בכתיבת מזוזה שבה כתובים שתי הפרשיות דשמע והיה אם שמע המעכבות זו את זו לפי שהם כנגד החו"ג שביסוד אימא העומד בדעת ז"א והם בסוד הוי' כי הי' רומזות לה"ג העומדת יחד בדעת ז"א והה' ראשונה סוד ה' חסדים המתפשטים בגופו והוא"ו יסוד שבו מתקבצים החמשה גבורות סוד הה' אחרונה
ב
וכ"ב שורות יש בה כנגד שני הווי"ן שמהם נעשה הדל"ת של שד"י הכתוב מלבד והיו"ד שבו כי השי"ן שבו רומזת לחו"ג האמורות בשלש קווים שבה שהם רומזים לאברהם חסד וליצחק גבורה וליעקב הכוללים
ג
וק"ע תיבות יש בה כמספר עשר פעמים אהי"ה שבחו"ג שהם מ"ה וב"ן והע"ב והס"ג שהם חו"ג שיחדיו עולים למנין מזוזה במלואה (דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן עולים רל"ב ומזוזה במלואה כזה מ"ם זי"ן ו"ו זי"ן ה"א עולה ג"כ רל"ב) מתגלים בהם ע"י השבע אזכרות שבהם שמספרם יעקב (עולה קפ"ב) שהוא מספר מילוי מזוזה (כזה ם' מילוי דמ"ם י"ז מילוי דזי"ן י"ז מילוי דזי"ן א' מילוי דה"א) ואולי עם החמשה אותיות של מזוזה
ד
כיצד שלשה מהם בפ' ראשונה כנגד שלש יודי"ן דס"ג לכלול יסוד הבינה בחסדים הבאים מאבא וכדי לכלול יסוד אבא בגבורות הבאים מאימא יש בפ' שניה ארבע אזכרות כנגד ארבע יודי"ן דע"ב
מספר נקודה ראשונה של האזכרות (שהוא שו"א תחת היו"ד שורו"ק תחת הה"י וקמץ תחת הו') עולה מזוזה עם הכולל והשניה (שהוא שורוק תחת היו"ד ושו"א ופת"ח תחת הה' וסגול תחת הו' וחיריק תחת הה' השניה) עולה אל אדני
ע"ב יוד הי ויו הי : ס"ג יוד הי ואו הי : מ"ה יוד הא ואו הא : ב"ן יוד הה וו הה
א. שמע (ש' דשמע מימין א' תג ובאמצע בתגין ועל שמאל ג' תגין ע' דשמע מימין ג' תגין ומשמאל ג' תגין) ישראל יֻהֲֲוֶהִ אלהינו יֻהֲוֶהִ אחד (ד' דאחד ד' תגין לבד העוקץ) ואהבת את
ב. יֻהֲוֶהִ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך והיו
ג. הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך ושננתם
ד. לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך
ה. ובשכבך ובקומך וקשרתם (ק' דוקשרתם ב' תגין לבד העוקץ ועל השי"ן מימין ב' תגין ובאמצע ב' תגין ובשמאל ג' תגין) לאות על ידך והיו לטטפת (ב' טתי"ן דלטטפת בימין ב' תגין ועל השמאל ג' תגין ועל הפ' ב' תגין)
ו. בין עיניך וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך
ז. והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי
ח. מצוה אתכם היום לאהבה את יֻהֲוֶהִ אלהיכם ולעבדו
ט. בכל לבבכם ובכל נפשכם ונתתי מטר ארצכם בעתו (על ע' בעתו בימין ב' תגין ובשמאל ג' תגין)
י. יורה ומלקוש (על ק' דומלקוש ג' תגין לבד העוקץ) ואספת (על הס' דואספת ב' תגין ועל פ' ג' תגין ועל ת א' תג) דגנך (ועל ך דדגנך ג' תגין) ותירשך ויצהרך (ר' דויצהרך ג' תגין) ונתתי
יא. עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת השמרו לכם
יב. פן יפתה (פ' דיפתה ב' תגין) לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים (ח' דאחרים מימין ב' תגין ומשמאל ב' תגין וביניהם עוקץ קטן)
יג. והשתחויתם להם וחרה אף יֻהֲוֶהִ בכם ועצר את
יד. השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה
טו. ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה (ט' הטבה מימין ומשמאל ג' תגין) אשר יֻהֲוֶהִ נתן לכם
טז. ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם (ק' וקשרתם ג' תגין לבד העוקץ ועל הש' מימין ב' תגין ובאמצע ב' תגין ובשמאל ג' תגין ועל הת' משמאל ב' תגין)
יז. אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת (על ב' טתי"ן דלטוטפת בימין ב' תגין ועל השמאל ג' תגין ועל הפ' ב' תגין ועל הת' ב' תגין) בין עיניכם ולמדתם
יח. אתם את בניכם לדבר בם בשבתך (על ש' דבשבתך מימין ב' תגין ובאמצע ב' תגין ומשמאל ג' תגין) בביתך ובלכתך
יט. בדרך ובשכבך ובקומך וכתבתם על מזוזות ביתך
כ. ובשעריך למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה
כא. אשר נשבע יֻהֲוֶהִ לאבתיכם לתת להם כימי השמים
כב. על הארץ