This article explores the ancient scribal tradition of writing crooked, coiled, and peculiar letters in the Torah, with a special focus on their application in Tefillin and Mezuzot. These distinctive letter forms—large, small, dotted, or uniquely shaped—are not mere decorations but embody profound spiritual and legal significance, as affirmed by generations of sages and sacred texts. My aim is to gather the wisdom of our forebears, clarify this tradition, and advocate for its preservation, particularly in the sacred crafts of Tefillin and Mezuzot.

The Sacred Tradition of the Book of Crowns

At the heart of this tradition lies the Book of Crowns (ספר תאגי), a text of immense sanctity. Its transmission is recounted as follows:

"This is the Book of Crowns (ספר תאגי), which the High Priest brought up from the twelve stones that Yehoshua established in Gilgal and handed over to Shmuel . Shmuel gave it to Palti son of Laish, and Palti son of Laish gave it to Achitophel. Achitophel gave it to Ahiyah the Shilonite, and Ahiyah the Shilonite gave it to Eliyahu. Eliyahu gave it to Elisha, and Elisha gave it to Yehoyada the Priest. Yehoyada the Priest gave it to the prophets, and the prophets buried it in the threshold of the Temple. When the threshold of the Temple was uprooted in the second year of Yehoyachin, king of Yehudah, the prophet Yechezkel found it and brought it to Babylon. In the second year of Cyrus, king of Persia, when Ezra brought up ten genealogies from Babylon, Ezra found this book (ספר תאגי) and brought it to Jerusalem, and it reached the hands of Menachem. Menachem gave it to Rabbi Nechuniah ben HaKanah, and Rabbi Nechuniah ben HaKanah gave it to Rabbi Eleazar ben Arach. Rabbi Eleazar ben Arach gave it to Rabbi Yehoshua, and Rabbi Yehoshua gave it to Rabbi Akiva. Rabbi Akiva gave it to Rabbi Yehuda, and Rabbi Yehudagave it to Rabbi Meir. Rabbi Meir gave it to Rabbi Nachum the Scribe, and Rabbi Nachum the Scribe gave it to Rabbi (Yehuda Hanassi)."

זה ספר תאגי, שהעלה הכהן הגדול מן שתים עשרה האבנים שהקים יהושע בגלגל ומסרו לשמואל. שמואל נתנו לפלטי בן ליש, ופלטי בן ליש נתנו לאחיתופל. אחיתופל נתנו לאחיה השילוני, ואחיה השילוני נתנו לאליהו. אליהו נתנו לאלישע, ואלישע נתנו ליהוידע הכהן. יהוידע הכהן נתנו לנביאים, והנביאים טמנו אותו בסף בית המקדש. כשנעקר סף בית המקדש בשנת שתיים ליהויכין מלך יהודה, מצא אותו יחזקאל הנביא והביאו לבבל. בשנת שתיים לכורש מלך פרס, כשעלה עזרא עשרה יוחסין מבבל, מצא עזרא ספר זה (ספר תאגי) והביאו לירושלים, והגיע לידי מנחם. מנחם נתנו לרבי נחוניה בן הקנה, ורבי נחוניה בן הקנה נתנו לרבי אלעזר בן ערך. רבי אלעזר בן ערך נתנו לרבי יהושע, ורבי יהושע נתנו לרבי עקיבא. רבי עקיבא נתנו לרבי יהודה, ורבי יהודה נתנו לרבי מאיר. רבי מאיר נתנו לרבי נחום הסופר, ורבי נחום הסופר נתנו לרבי

This remarkable chain, spanning prophets, priests, and sages, underscores the reverence for the Book of Crowns (ספר תאגי) and its teachings on the precise forms of Torah letters, including their tagin (crowns) and unique shapes.

The Nature and Significance of Peculiar Letters

The book HaTemunah, attributed to Rabbi Nehuniah ben HaKanah and Rabbi Ishmael the High Priest, vividly describes these letters:

"Which is hinted at in the Torah through the tagin, thorns, and large, small, broken, crooked, coiled, and straight letters... And if a person is wise enough to understand some of them, such as large and small letters, crooked and coiled, simple and large letters, like the aleph of Anochi (Shemot 20:2) and of Ashericha Yisrael (Devarim 33:29), and the small aleph of Vayikra (Vayikra 1:1), and the suspended and crooked chet of Vachara Af (Devarim 11:17), and the coiled peh of Pen Yiftah (Devarim 11:16)."

המרומז בתורה על ידי התגין, הקוצות, והאותיות גדולות, קטנות, שבורות, עקומות, מפותלות, וישרות... ואם אדם חכם להבין מקצתם, כמו אותיות גדולות וקטנות, עקומות ומפותלות, פשוטות וגדולות, כמו האלף של אנכי (שמות כ:ב) ושל אשריך ישראל (דברים לג:כט), והאלף הקטנה של ויקרא (ויקרא א:א), והחית התלויה והעקומה של וחרה אף (דברים יא:יז), והפה המפותלת של פן יפתה (דברים יא:טז)

These forms are not arbitrary; they encode hints to Torah secrets, accessible to those with wisdom. The Midrash Otiyot of Rabbi Akiva explains, for example:

"The chet has two zayins because on the eighth day, one circumcises the foreskin, and in circumcision, there are two commandments: circumcision and uncovering. If one circumcises but does not uncover, it is as if he did not circumcise. Furthermore, the chet is curved with two thighs, for whoever removes the yoke of circumcision, the gates of Gehinnom are open to him."

החית יש לה שני זיינים מפני שביום השמיני מל את הערלה, ובמילה יש שתי מצוות: מילה ופריעה. אם מל ולא פרע, כאילו לא מל. ועוד, החית עקומה בשתי ירכות, כי כל מי שמסיר עול מילה, שערי גיהנום פתוחים לו

In Machzor Vitry (Hilchot Mezuzah), Rabbi Simcha, a student of Rashi, lists peculiar letters for Mezuzah, which also apply to Tefillin:

"These are the peculiar letters brought to us by Rabbi Simcha, a student of Rashi, in Machzor Vitry, which are written in a Mezuzah: the peh of Pen Yiftah is doubled inward, the chet of Vachara is open in both its legs with the roof of the second leg rising upward, and the tet of Hatovah."

אלו האותיות המיוחדות שהביא לנו רבי שמחה, תלמידו של רש"י, במחזור ויטרי, שנכתבות במזוזה: הפה של פן יפתה כפולה פנימה, החית של וחרה פתוחה בשתי רגליה עם גג הרגל השנייה עולה כלפי מעלה, והטית של הטובה

The chet of Vachara Af is uniquely shaped, as Machzor Vitry notes, with “open legs and a rising roof,” symbolizing the mitigation of divine anger. The Beit Yosef (Orach Chaim 36) remarks:

"I found written regarding what they said, ‘I saw in the precise Torah scrolls that they added a spur to the roof of the chet.’ It is surprising that the scribes are not concerned about this except for the chet of Vachara [Devarim 11:17], for all of them require this correction, as written in the Sefer Mitzvot Gadol (Smag). Perhaps they were concerned about this to avert divine anger, so they made it higher, but for other chets, they followed Rashi’s explanation, see there."

מצאתי כתוב לגבי מה שאמרו, ‘ראיתי בספרי תורה מדויקים שהוסיפו זיז לגג החית.’ מפתיע שהסופרים אינם דואגים לכך אלא לגבי החית של וחרה [דברים יא:יז], כי כולם דורשים תיקון זה, כפי שכתוב בספר מצוות גדול (סמ"ג). אולי דאגו לכך כדי למנוע כעס אלוהי, אז עשו אותו גבוה יותר, אבל לחיתים אחרים, הם עקבו אחרי פירוש רש"י, ראה שם

Rabbinic Endorsement of the Tradition

The Rambam, in Hilchot Mezuzah (Chapter 5, Law 8), emphasizes care in writing these letters:

"[One should be careful (vayizaher)] regarding large letters, small letters, dotted letters, and peculiar letters, such as the coiled pehs and the crooked letters, ‘as the scribes copied from one another.’"

ויזהר באותיות גדולות, קטנות, מנוקדות, ואותיות מיוחדות, כמו הפאות המפותלות והאותיות העקומות, 'כפי שהסופרים העתיקו זה מזה'

He distinguishes this from obligatory practices, noting two laws later:

"There are other matters not mentioned in the Talmud, but the scribes practiced them, and they received them from one another, such as the number of lines… and that the space between one section and another should be like nine letters, as in Asher Asher Asher, etc."

ישנם עניינים אחרים שלא הוזכרו בתלמוד, אך הסופרים נהגו בהם, והם קיבלו אותם זה מזה, כמו מספר השורות… ושהמרווח בין פרשה לפרשה יהיה כמו תשע אותיות, כמו באשר אשר אשר, וכו

The Rambam’s use of vayizaher suggests these letters are a mitzvah min hamuvchar (preferred mitzvah), a distinction I have not seen discussed elsewhere. In Shemot Kodesh V’Chol (Chapter 8, Letter B), attributed to him, he writes:

"The regulations of the scribes, which are a preferred mitzvah, should not be taken lightly in your eyes, for they are great principles, such as the bent pehs, crooked letters, large and small letters… all according to tradition, and one must not deviate from it, for they are all wondrous secrets, and may Hashem enlighten our eyes with the light of His Torah."

תקנות הסופרים, שהן מצווה מן המובחר, לא יקלו בעיניכם, כי הן עקרונות גדולים, כמו הפאות הכפופות, אותיות עקומות, אותיות גדולות וקטנות… הכל לפי המסורת, ואין לסטות ממנה, כי כולם סודות נפלאים, ויהי רצון שה’ יאיר עינינו באור תורתו

The Ramban, in his introduction to his Torah commentary, affirms their divine origin:

"Everything transmitted to Moses our teacher through the gates of understanding was written in the Torah explicitly or hinted at in words, gematrias, or the forms of the letters written according to their law or altered in their form, such as the coiled [or bent, in some versions], crooked, and others, or in the thorns of the letters or their crowns… ‘From where do you know this?’ He said to them, ‘It is a law given to Moses at Sinai.’… From this, they said in Shir HaShirim Rabbah regarding Hezekiah, the Book of Crowns (ספר תאגי) was shown to them, and the praise for this book was not for revealing the secret of the tagin themselves but for knowing their explanations, which contain many profound secrets."

כל מה שנמסר למשה רבנו דרך שערי הבינה נכתב בתורה במפורש או ברמז במילים, בגמטריות, או בצורות האותיות שנכתבו לפי חוקם או שונו בצורתם, כמו המפותלות [או הכפופות, בכמה גרסאות], עקומות, ואחרות, או בקוצות האותיות או בתגיהן… ‘מנין לך זו?’ אמר להם, ‘הלכה למשה מסיני.’… מכאן אמרו בשיר השירים רבה לגבי חזקיהו, ספר תאגי הראו להם, והשבח לספר זה לא היה על גילוי סוד התגין עצמם אלא על ידיעת פירושיהם, שמכילים סודות עמוקים רבים

Rabbi Avraham ben HaRambam (Responsa, Siman 16) echoes this:

"These are matters transmitted to us through tradition, and their secrets are hidden from us, and their true reasons are unknown… The general principle is that in this writing, the Torah and the tablets were given, along with all the secrets of their forms, tagin, and crowns, large and small, crooked, coiled, bent, and simple."

אלו עניינים שנמסרו לנו במסורת, וסודותיהם חבויים מאיתנו, וסיבותיהם האמיתיות אינן ידועות… העיקרון הכללי הוא שבכתיבה זו ניתנו התורה והלוחות, יחד עם כל סודות צורותיהם, תגין, ותגים, גדולות וקטנות, עקומות, מפותלות, כפופות, ופשוטות

The Talmud (Menachot 29b) records Rav Ashi’s observation:

"I saw in the precise Torah scrolls of Rabbi’s academy that they added a spur to the roof of the chet."

אמר רב אשי חזינה להו לספרי דווקני דבי רב דחטרי להו לגגיה דחי"ת